בשנת 2017 נפל דבר בישראל בתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. החוק משנת 1962 עבר חידוש וטלטלה שהייתה כה נחוצה ושרבים ציפו לבואה.
החקיקה החדשה (תיקון מס' 18) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מקפלת בתוכה מהפכה חוקתית בכל הקשור לביצור ושמירה על כבוד האדם וחירותו. לא עוד שלילה של זכויות בעת מינוי אפוטרופוס, אלא חקיקה חדשה המאפשרת לכל אדם, בעודו צלול, להסדיר מבעוד מועד את דרך הטיפול בו, לעת שחלילה יחדל בעתיד להבין בדבר.
עד היום, כאשר אדם נתן ייפוי כוח לבצע פעולות בשמו, לרבות פעולות והוראות למקרים בהם יאבד את יכולתו, בהגיע שעת המבחן, כשאותו אדם נכנס למצב בו לא היה מסוגל עוד לפעול באותם עניינים, ולו לזמן מוגבל, אבד תוקפו של ייפוי הכוח, ונוכח הוראות חוק השליחות, שליחותו של מיופה הכוח הייתה מסתיימת, גם כאשר היה מדובר בייפוי כוח כללי נוטריוני. רק במקרה של הסמכה לטובת צדדים שלישיים, המשיך להיות יעיל ייפוי הכוח הבלתי חוזר המוכר לכל מי שמכר או רכש דירה או מקרקעין אחרים.
המידע שנאסף אודות הליך האפוטרופסות, והמחקרים במדינות מתקדמות אחרות, הביא למסקנה המתבקשת לפיה יש לשנות גישה שתהלום את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ואמנות בינלאומיות. אם בעבר אבדן הכשירות של אדם היא מצב שחייב העברת הסמכויות לאפוטרופוס, הרי שהתיקון הדרמטי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפריל 2017 (תיקון מס' 18) משנה באופן גורף את המפה המשפטית. התיקון הזה משפיע על כל אחד ואחד מאתנו ומאפשר לקבוע את זכויותינו וחירותנו בצורה מהפכנית. כחברה מודרנית, וכדמוקרטיה השואפת לשים את האדם במרכז, ולבצר את זכויותיו וחירותו, יש לברך על חקיקה חשובה זו.
תכלית התיקון בהקשר של מתן ייפוי כוח מתמשך, היא שייפוי הכוח יינתן על ידי אדם כשיר, וייכנס לתוקף כאשר הממנה [האדם שנותן את ייפוי הכוח המתמשך] יאבד את יכולתו לקבל החלטות בעניינו, בכלל או באופן מושכל.
תיקון החקיקה, מטרתו לאפשר חופש ובמקביל לשמר גם הגנה, תוך קיום מנגנונים של בקרה ושליטה שנועדו למנוע ניצול ופגיעה במי שהפך חסר כשירות.
הגישה החדשה מבוססת על שישה עקרונות שהותוו בהצעת החוק, שכולם נועדו לשים את האדם וצרכיו במרכז, לשמור עד כמה שניתן על האוטונומיה שלו ועל כיבוד רצונו, באופן שיאפשר לאדם לתכנן את עתידו ולשלוט עליו.