כאמור, פיטורים ללא שימוע מהווים הפרה בוטה של דיני עבודה ונכללים בהגדרה של פיטורים שלא כדין. עובד אשר פוטר ללא הליך שימוע, זכאי להגיש תביעה משפטית לבית הדין לעבודה, על מנת לבקש פיצויים כספיים בשל פיטורים לא חוקיים (עם או ללא תוספת עבור עוגמת הנפש), ובמקרים מסויימים אף לדרוש ביטול הפיטורים.
קביעת היקף הסעד במקרה של פיטורים ללא שימוע נעה על קשת רחבה של אפשרויות, כאשר ההחלטה הסופית תלויה במגוון רב של נסיבות ושיקולים הנשקלים על ידי בית הדין לעבודה.
כיצד נקבע היקף הפיצויים בשל היעדר שימוע לפני פיטורים?
הגובה המינימאלי של הפיצוי הכספי המגיע לעובד שפוטר שלא כדין הינו שכר של משכורת אחת, והגובה המקסימלי הינו 12 משכורות חודשיות. סך הפיצוי ומשך תשלומו, נקבע כאמור על ידי בית הדין, על פי שקלול קריטריונים רבים.
חלק מהפרמטרים המשוקללים על ידי בית הדין נוגעים לזהותו הפרטית של העובד, כגון: גילו, הוותק והמעמד שלו אצל המעסיק, תנאי העסקתו והסדרים מיוחדים (כגון הסכם קיבוצי), גובה שכרו, מצבו המשפחתי, יכולתו למצוא עבודה חדשה וכו'.
פרמטרים אחרים, גם הם עשויים להשפיע על החלטת בית הדין, קשורים לעצם סיבת הפיטורים, לדוגמה: הלגיטימיות של נסיבות הפיטורים, התנהגות העובד לפני ואחרי הודעת הפיטורים, התשלומים אשר קיבל במהלך העסקתו ולאחר הפיטורים ועוד. בנוסף, יתחשבו השופטים בסיבות של אי קיום השימוע על ידי המעביד.
ככלל אצבע, ניתן לומר שככל שהנזק אשר נגרם לעובד עקב פיטוריו גדול יותר, כך גובה הפיצויים יהיה גבוה יותר.