אפוטרופסות

החיים מזמנים לנו לעתים הפתעות שלא כולן נעימות. למשל, אובדן היכולת של בן משפחה אהוב לבצע החלטות בעצמו או לדאוג לעצמו, לנהל את ענייניו הכספיים, הרפואיים ואחרים, עקב מחלה שעבר, שבץ בו לקה או הזדקנות מלווה במחלות, שהפכה אותו לבלתי כשיר להיות אחראי לעצמו. במקרים כאלו, ומתוך דאגה לשלום האדם, ימונה אדם אחר לנהל את ענייניו.

מעמד האפוטרופסות מיועד לכל אדם אשר אינו מסוגל לנהל את ענייניו מפאת מצבו הפיזי ו/או הנפשי. במסגרתו, ימנה בית המשפט לאותו אדם, הנקרא חסוי, אפוטרופוס אשר ייכנס לנעליו, יקבל עבורו החלטות וידאג לרווחתו וזכויותיו, בהתאם לסמכויות שניתנו לו בצו האפוטרופסות.

מינוי אפוטרופוס הוא הליך מורכב, הכרוך בהכנת תצהיר ומסמכים התומכים בבקשה שמוגשת לבית המשפט, לאחר תשלום אגרה ועם פירוט כל הסיבות לבקשה.

מאחר ומדובר בהליך לא קצר, עם מורכבויות לא מעטות, חשוב שהוא יתבצע בליווי עורך דין המתמחה בתחום זה.

מינוי אפוטרופוס נועד לתת מענה למצב שבו אדם אינו יכול לדאוג לענייניו, כולם או חלקם, בשל מצבו הבריאותי והוא זקוק לסיועו של אחר אשר ידאג לו. אחת הסיטואציות הנפוצות ביותר בהם עולה הצורך למנות אפוטרופוס היא כאשר מדובר על קשישים, אשר עקב דמנציה, או מחלה אחרת, כבר אינם כשירים משפטית לקבל החלטות הנוגעות לחייהם ולדאוג לרווחתם שלהם.

בשל המשמעות הענפה של מינוי אפוטרופוס, במסגרתו למעשה מוחלף שיקול דעתו של החסוי בזה של האפוטרופוס וזכויות יסוד של אדם ניטלות ממנו ומוענקות לאחר, סבר המחוקק כי ראוי שצעד כה כבד משקל, ייעשה אך ורק על ידי בית המשפט, באמצעות צו אפוטרופסות אשר יינתן לאחר שיקול דעת מקיף ובין היתר בחינת סביבתו המשפחתית של האדם.

לצורך מינוי אפוטרופוס יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה ואם זה סבר כי יש מקום להיעתר לה, יוצא צו אפוטרופסות. במסגרתו תיקבע זהות האפוטרופוס, לאיזו מטרה מיועד המינוי ומהו משכו.

בית המשפט רשאי למנות לתפקיד אדם פרטי (או מספר אנשים), תאגיד אפוטרופסות או את האפוטרופוס הכללי. כן, יקבע בית המשפט את היקף סמכויותיו של האפוטרופוס, למשל האם יטפל הוא רק בענייניו הרפואיים של החסוי, או ענייניו הרכושיים, או האם יהיה הוא אפוטרופוס כללי האחראי על כלל ענייניו של החסוי. לבסוף יש להחליט האם מדובר במינוי זמני או קבוע.

כאמור, במסגרת צו האפוטרופסות יקבע בית המשפט את היקף סמכויותיו של האפוטרופוס שמינה. אפוטרופסות כללית, כשמה כן היא, מתייחסת לכל ענייני החסוי ואיננה מוגבלת לתחום מסוים כגון גוף, רכוש או נושאים משפטיים.

באילו מקרים ימנה בית המשפט אפוטרופוס כללי לחסוי? למשל כאשר מדובר על פסול דין, אשר נשללת מאותו אדם הכשרות המשפטית באופן מוחלט והאפוטרופוס נדרש אפוא לטפל בכל ענייניו ולקבל עבורו החלטות בכל תחומי החיים.

התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שנכנס לתוקף בשנת 2017, מעמיד בפני כל אדם את הזכות למנות מראש אדם, לבחירתו, אשר ינהל את ענייניו כשיגיע הצורך בכך. הליך זה נקרא ייפוי כוח מתמשך, והוא מאפשר לאדם, בעודו צלול, לתכנן את עתידו בשלושה מישורים: רכושיים, רפואיים ואישיים, בזמן בו לא יוכל יותר לקבל החלטות בעצמו או לדאוג לעצמו.

היתרון המובהק של ייפוי כוח מתמשך על פני אפוטרופסות הוא חירות האדם וכבודו. האדם הוא זה שמחליט כיצד יתנהלו ענייניו עד לשארית חייו ומי יהיה האדם שייבחר לתפקיד הממונה על התהליכים הללו, וכן האפשרות החדשה שהתיקון לחוק העניק במסגרת יפוי הכוח המתמשך, האפשרות לתת הנחיות מקדימות בכתב שיחייבו את מיופה הכוח.

במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס, יקבע בית המשפט לענייני משפחה לא רק את טיבו של המינוי, אלא גם את אורכו של המינוי. קרי, האם תהיה זו אפוטרופסות קבועה (מתמשכת) או אפוטרופסות זמנית בלבד. הדבר ייקבע על פי נסיבות המקרה הנדון.

כך למשל, כאשר מדובר על אדם הלוקה בדמנציה, ברוב המקרים יקבע בית המשפט מינוי אפוטרופסות קבוע, היות שסביר להניח כי לא יהיה שיפור במצבו של החסוי אשר יאפשר לו לשוב ולנהל את ענייניו. לעומת זאת, עת שמדובר על אפוטרופוס לילד, כשהמינו נעשה רק מפאת גילו, הרי שככלל, יהיה זה מינוי זמני בלבד אשר יפקע כאשר ימלאו לילד 18 שנים.

לבית המשפט ניתנה סמכות רחבה בסוגיה של מינוי אפוטרופוס. כך למשל יכול  הוא למנות לחסוי אפוטרופוס יחיד, כמו גם למנות לתפקיד תאגיד אפוטרופסות או אף את האפוטרופוס הכללי. כמו כן, רשאי בית המשפט לקבוע אפוטרופסות משותפת, לדוגמא שני אחים המתמנים יחד לאפוטרופוסים של אביהם או אמם.

במצב זה, על בית המשפט גם לקבוע בצו האפוטרופסות את אופן קבלת ההחלטות במסגרת המינוי. כך למשל, האם חתימתו של כל אחד מהאפוטרופוסים על מסמכים והחלטות היא מספיקה ומחייבת, או שנדרשת חתימה של שניהם, תמיד או בעניינים מסוימים. ברירת המחדל, כאשר לא נקבעת דרך לקבלת החלטות, היא שההחלטות חייבות להתקבל יחדיו על ידי שני האפוטרופוסים.

כל הורה הוא האפוטרופוס הטבעי של הילד שלו, עד הגיעו לגיל 18,  כאשר הנחת המוצא היא כי הורים פועלים לטובת ילדיהם. לפיכך, הכלל הוא כי המדינה אינה מתערבת בשיקול דעתם של ההורים בכל הנוגע לילדיהם, אלא במקרים חריגים.

אז, בית המשפט יהיה רשאי למנות אפוטרופוס חלופי לשני ההורים או אפוטרופוס נוסף. למשל, כאשר שני הורי הקטין נפטרו או הוכרזו כפסולי דין, או שאינם מסוגלים למלא את צרכיו ולדאוג לו, ימנה בית המשפט אפוטרופוס, בנוסף להורה, במידה ובית המשפט שוכנע כי זה זקוק לסיוע על מנת לשמור על טובת הילד ורווחתו. קראו עוד >

מינויו של אפוטרופוס יסתיים באחת משלוש דרכים:

• כאשר הסיבה לאפוטרופסות כבר אינה קיימת, למשל כאשר מונה אפוטרופוס לפסול דין ובית המשפט ביטל את הכרזתו של החסוי ככזה.
• כאשר האפוטרופוס התפטר מתפקידו, אז עליו להודיע לבית המשפט אשר חייב לאשר את ההתפטרות.
• כאשר האפוטרופוס פוטר מתפקידו ותרחיש זה קורה בדרך כלל כאשר האפוטרופוס אינו ממלא את תפקידו כהלכה, למשל פועל בניגוד אינטרסים, או לא בהתאם להיקף הסמכויות שניתנו לו בצו האפוטרופסות.

ביטול המינוי ייעשה ביוזמת בן משפחה של החסוי על ידי הגשת בקשה לבית המשפט, או ביוזמת בית המשפט עצמו, המפקח על פעילות האפוטרופוס.

עורך דין ונוטריון אביתר רגר מזמין אתכם ליצור קשר לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי, מתחשב ודיסקרטי, להשגת הפתרונות הטובים ביותר שיינתנו לרווחת בן המשפחה.