חוק פיצויי פיטורין: פיצויים לעובד שפוטר או התפטר

חוק פיצויי פיטורין קובע את חובת תשלום פיצויים לעובד שפוטר. החוק קובע כי עובד שפוטר לאחר שעבד לפחות שנה אחת אצל המעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לפיצויי פיטורין מהמעסיק אשר פיטר אותו.

הזכות קיימת הן לגבי עובד במשכורת חודשית והן לגבי עובד בשכר (ששכרו מחושב לפי שעות עבודה בפועל). חשוב לציין כי הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מגיעה לכל עובד שפוטר, בלי קשר לסיבת הפיטורים, למעט מקרים חריגים בלבד (למשל במקרה של מעילה שהוכחה) בהם שולל בית הדין לעבודה את הזכות לפיצוי מהעובד.

ככלל: בית הדין לעבודה אינו נוטה לשלול את הזכות לפיצויי פיטורים  אלא במקרים מאד חריגים וזאת מתוך הבנה והכר בכך כי הפיטורים עצמם – למרות שהם כפופים למתן הודעה מוקדמת – מהווים "עונש" קשה לעובד שפוטר, ואין מקום להוסיף על עונש זה גם את שלילת הזכות לפיצויים.

על פי החוק, יש שתי אפשרויות לפיטורי עובד המזכות אותו בפיצויי פיטורין:

1. עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק – החוק אף מחמיר ומעניק פיצויי פיטורין לעובד שפוטר בסמוך להשלמת שנת עבודה אחת, וקובע כי פיטורים כאלה ייחשבו כפיטורים שבוצעו במטרה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים, וגם במקרה כזה יהיה זכאי העובד לפיצויים.

2. עובד שעבד שנה לפחות באותו מקום עבודה – למשל עובד שהחל לעבוד אצל אדם פלוני במפעל מסויים ולאחר תקופה של 5 חודשים אותו פלוני הקים חברה בע"מ (שהיא גוף משפטי נפרד מהאדם עצמו) והיא המשיכה להעסיק את העובד באותו מפעל. אם יפוטר העובד לאחר תקופה של שנה החל מתחילת העסקתו במפעל – הוא יהיה זכאי לפיצויים.

חישוב פיצויים לעובד שפוטר

גובה הפיצויים נקבע על פי חישוב של משכורת חודשית אחת לכל שנת העסקה של העובד. עם זאת, אם במהלך תקופת העסקתו של העובד חלו שינויים בהיקף המשרה ו/או בגובה השכר, יחושב סכום הפיצויים של העובד באופן נפרד לכל תקופה.

על פי החוק, הפיצוי הכספי ישולם לעובד על ידי מעסיקו מיד בסיום עבודתו ועד ועד ל-15 ימים לאחר הפיטורין.

בשל השינויים שחלו בדין עם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (בשנת 2008) להלן: "צו ההרחבה לפנסיה", כיום משלם המעביד במזומן רק חלקו היחסי מסכום הפיצויים הכללי. החלק הנוסף ישולם מכספי קרן הפנסיה, אותם הפריש המעביד לעובד במהלך שנות עבודתו בהתאם להוראות צו ההרחבה הנ"ל.

במקרים מסוימים, הקבועים בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) גם עובד שהתפטר מרצונו ממקום עבודתו יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים.

התקנות הנ"ל כוללות הוראות מפורטות לגבי מקרים מסויימים בהם יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים גם אם התפטר מרצונו. עובד המתפטר ממקום עבודתו והתפטרותו עומדת באיזה מהתנאים הקבועים בתקנות יחשב לעובד שהתפטר בדין מפוטר.

המקרים הללו נחלקים, למעשה, לשני נושאים עיקריים:

1. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים – החוק מכיר בהתפטרות מסוג זה כפיטורים, והיא חלה במקרים מסוימים כגון נישואי העובד, מעבר למגורים בישוב חקלאי או ישוב באזור פיתוח, מעבר דירה בעקבות בן זוג המשרת בשירות קבע, במשטרת ישראל או בשירות המדינה, מעבר לרגל גירושין ועוד.חשוב לבדוק ולהתייעץ עם עורך דין דיני עבודה בכל מקרה לגופו, שכן התקנות מתייחסות למקרים רבים מאד תחת סעיף העתקת מקום המגורים, ולכל אחד מהסעיפים תנאים ותניות ספציפיים אשר רק בהתקיימם ייחשב העובד כמי שהתפטר בדין מפוטר.

2. התפטרות שנעשתה מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו.

כדי להחליט אם עובד שהתפטר ייחשב בדין מפוטר במקרים שלעיל, על בית הדין לעבודה לבחון את מכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. לא מספיקה התחושה הסובייקטיבית של העובד עצמו, אלא עליו להוכיח  קיום תשתית עובדתית אובייקטיבית המובילה למסקנה לפיה חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או קיומן של נסיבות אחרות.

המקרים בהם הכיר בית הדין לעבודה בעובד שהתפטר בדין מפוטר מכוח הסיבות הללו הם רבים ומגוונים וכוללים, על קצה המזלג: שינוי מקום עבודה או שינוי תפקיד בעבודה, אי תשלום זכויות סוציאליות לעובד, עיכוב בתשלום שכר העובד = הלנת שכר, ועוד.

על עובד המבקש שיכירו בו כמתפטר בנסיבות הללו לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:

• עליו להוכיח כי התקיים מצב של "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו".
• עליו להוכיח כי אכן התפטר מסיבה זו ולא מסיבה אחרת. כלומר, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו.
• עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון.

על מנת שלא לאבד זכויות ולהתנהל באופן נכון ובטוח מבחינה משפטית, חשוב מאד להיוועץ בכל מקרה לגופו עם עורך דין הבקיא בדיני עבודה אשר יסייע לבחון את הענין לגופו ולהשיג עבור העובד את מירב הפיצויים האפשריים.

חישוב פיצויים לעובד שהתפטר

בניגוד לעובד שעבודתו נפסקה בשל החלטתו של המעסיק, זכאי עובד שהתפטר מסיבה כלשהי (ולא מסיבה המזכה אותו בפיצויי פיטורין כאילו פוטר) לקבל לבעלותו את הסכום הכספי שהצטבר בקופת הביטוח הפנסיוני, גם כאשר הכסף הופרש על ידי המעסיק באופן מלא, וגם כאשר שולם על ידי המעסיק רק באופן חלקי.

יחד עם זאת, במקרה והמעסיק הפריש את כספי הפנסיה לעובד באופן חלקי (שלא בהתאם להוראות צו ההרחבה לפנסיה), עליו להשלים את הסכום במזומן בהתאם לקבוע בחוק. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בשני המקרים –  ישנן הגבלות בדבר גובה הסכום המזומן, אותו ניתן למשוך מהקופה הפנסיונית לאחר ההתפטרות סיום ההעסקה.

במקרה של התפטרות רצונית של העובד, שאז כספי הפיצויים אינם משולמים על ידי המעסיק אלא על ידי הקרנות הפנסיוניות, העובד זכאי למשוך את הסכום שהצטבר בחשבונות רק לאחר קבלת אישור שחרור הכספים הניתן לו על ידי המעביד. חשוב לזכור: משיכת פיצויי פיטורין מהקופה מצמצמת את גובה הקצבה החודשית אותה יקבל העובד ביציאה לגמלאות.

תהליך שחרור כספי פיצויים מקופת הגמל מתבצע לאחר מתן אישור שחרור הכספים על ידי המעסיק ואישור מרשות המיסים.

הליך חישוב כספי פיצויי הפיטורין שונה במקרים ששכרו של העובד נקבע על בסיס שעתי ומספר שעות העבודה משתנה כל חודש.

פיצויי פיטורין לעובד שעתי או יומי יחושבו לפי מספר הימים או השעות הממוצע לחודש ב-12 החודשים האחרונים לעבודתו של העובד.

החל משנת 2008 נכנס לתוקף צו הרחבה לפנסיה חובה המחייב את המעסיקים להפריש מדי חודש בחודשו כספים לצורך ביטוח פנסיוני לעובדים: צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים. שיעור מסוים מהכספים המופרשים לפנסיה, באים במקום חלק מפיצויי הפיטורים והם מהווים מעין מקדמה על חשבון תשלום פיצויי פיטורים.

כלומר, מעסיק שפעל בהתאם לצו ההרחבה בענין פנסיה חובה, הרי עם סיום העסקתו של העובד על המעסיק לשלם לעובד רק את החלק היחסי מהפיצויים שאותו לא הפריש לביטוח הפנסיוני.

חשיבותו של צו ההרחבה בענין פנסיה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים עצומה! ולמה?

כל הסכומים שהופרשו על ידי המעביד מכוח צו ההרחבה בענין פנסיה עבור פיצויי פיטורים לא ניתנים להחזרה למעסיק, גם במקרה של פיטורים וגם במקרה של התפטרות (מלבד במקרים חריגים ביותר).

החל משנת 2014, שיעור ההפרשה על פי צו ההרחבה בענין פנסיה עבור פיצויי פיטורים הוא 6% מדי חודש בחודשו! כלומר – 72% מכספי פיצויי הפיטורים ממילא כבר מופקדים על ידי המעסיק לקופת הפנסיה או לביטוח מנהלים, בהתאם לחוק, והעובד זכאי לקבלם גם בכל מקרה של התפטרות רצונית.

לאחר סיום העסקתו יוכל העובד למשוך את הכספים מהחיסכון הפנסיוני שהופקדו כרכיב פיצויים, גם אם טרם הגיע לגיל פרישה וגם אם לא נגרם ארוע ביטוחי (כמו מוות או נכות) וזאת רק אם המעסיק נתן הסכמתו לכך.

יחד עם זאת חשוב לציין כי משרד האוצר ממליץ לא למשוך את כספי פיצויי הפיטורים מתוך הביטוח הפנסיוני, מאחר ומשיכתם תקטין ביותר מ-1/3 (שליש) את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה.

משרדנו עומד לרשותכם בכל שאלה ועניין בתחום פיצויי פיטורין ודיני עבודה. נשמח לסייע לכם במתן פתרונות משפטיים המותאמים באופן אישי לצרכיכם ולדרישותיכם.