לפי חוק זכויות החולה וחוק החולה הנוטה למות, לכל אדם בגיר כשיר משפטית יש זכות לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי שמוצע לו על ידי הרופאים.
הסכמה מדעת
/ זכות חוקית של כל חולה לקבל החלטות בנוגע לטיפולו הרפואי
הסכמה מדעת לטיפול רפואי – מה זה בעצם?
סעיף 13 בחוק זכויות החולה קובע, כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת. כדי שהסכמה תיחשב כהסכמה מדעת, יש לתת למטופל את המידע הרפואי הכולל את האבחנה והסכנות של מצבו הרפואי, לתאר לו את מהות הטיפול המוצע, מטרתו, סיכוייו והתועלת שבנקיטתו.
על המטפל לתאר את הסיכונים ואת תופעות הלוואי, לרבות כאב ואי נוחות, להעמיד לרשותו מידע אודות טיפולים רפואיים חלופיים, ואם היה הטיפול בעל אופי חדשני – ליידע על כך את המטופל.
על המידע הרפואי אודות הטיפול להימסר למטופל כאשר והוא מודע להשלכות של החלטתו, בין אם יסכים או יסרב לטיפול. הסכמה מדעת הינה הביטוי לאוטונומיה – זכות החולה להחליט עבור עצמו, מרצונו החופשי ובהתאם לשיקוליו.
כאמור, הסכמה מדעת מחייבת את הרופא המטפל שלא להתחיל בטיפול טרם קיבל את האישור מהחולה. במקרים שבהם הטיפול המוצע נחשב למסוכן ומורכב, הרופא מחויב לתת פרטים רבים ככל הניתן עבור הטיפול, כולל מידע עבור טיפולים חלופיים אם קיימים ולנמק את בחירתו בטיפול המוצע.
כמו כן, על הרופא המטפל למסור לחולה מידע רפואי מראש, זמן סביר לפני מועד תחילתו של הטיפול, וזאת כדי לאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת, ללא תחושת הדחיפות ולא תחת לחץ. לפני קבלת ההחלטה רשאי המטופל להתייעץ עם רופא נוסף ולקבל חוות דעת שניה.
איך מתבצעת הסכמה מדעת לטיפול רפואי?
ההסכמה מדעת מתבצעת בעל פה, או אם החולה אינו מסוגל לכך, באמצעות שפת הגוף, כגון על ידי הזזת הראש.
את הטיפולים הרפואיים הבאים ניתן לקבל רק לאחר שהחולה יביע את הסכמתו בכתב ויחתום על מסמך הסכמה מדעת:
- ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה
- צינתורים של כלי דם
- דיאליזה
- טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה)
- טיפולי הפריה חוץ-גופית
- כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים
- הפסקת הריון
- היפנוזה
הסכמה מדעת יכולה להינתן רק על ידי מטופלים כשירים משפטית. אם המטופל אינו כשיר או הינו פסול דין, כלומר הינו קטין או דעתו אינו צלולה בעקבות ליקוי שכלי או מחלה פיזית או נפשית, ההחלטות על מתן טיפול רפואי מתקבלות על ידי האפוטרופוסים של החולה (ההורים של הקטין משמשים כאפוטרופוסים טבעיים) או מיופה כוחו, בתנאי שחתם על ייפוי כוח מתמשך מראש, בעודו עדיין כשיר משפטית.
כאשר המטופל אמור לקבל סדרת טיפולים זהים, כמו למשל טיפולים כימותרפיים, הסכמה מדעת ניתן בתחילת הטיפול הראשון ותקפה לכל משך הטיפולים, אלא אם כן יחול שינוי במצבו של החולה, אשר ידרוש ממנו לקבל החלטה האם להמשיך או להפסיק את הטיפול.
מקרים חריגים למתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת
סעיף 15 בחוק זכויות החולה מפרט מקרים חריגים, המאפשרים מתן טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת, ובתנאי שמתקיימים כל התנאים האלה:
- כאשר מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת.
- כאשר לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי.
- אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.
חריג נוסף הינו בנסיבות של מצב חירום רפואי למטופל ובלבד שלא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת בשל נסיבות החירום של מצבו, לרבות מצבו הגופני ו/או הנפשי. נדרשת הסכמה של 3 רופאים אלא אם נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת, למשל כאשר רופא מגיע לבד לזירת פיגוע או תאונה.
עוד חריג מתקיים בנסיבות של סכנה חמורה למטופל, כלומר בנסיבות שבהן הוא מצוי בסכנה לחייו או קיימת סכנה כי תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי, והוא מתנגד לטיפול. טיפול בכפיה במקרה שכזה יוכל להינתן באישור וועדת אתיקה שמונתה על פי החוק. הוועדה חייבת להשתכנע כי התקיימו כל התנאים שלהלן:
- נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
- צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
- קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.