מדובר בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תיקון פורץ דרך בתחום חירות האדם, שמירת כבודו, הגשמת רצונו, ונקיטה באמצעים הפחות מגבילים, תוך קביעת חובה בחוק לשיתופו של הממנה בתהליך קבלת ההחלטות, ככל שניתן לקבל ממנו משוב לעניין רצונותיו, גם כאשר הוא כבר יוגדר כמי שאינו מבין בדבר.
בזכות התיקון לחוק, באפשרותו של כל אדם כשיר, להיערך מראש לכל תרחיש ולהחליט כיצד ינוהלו בשעת הצורך חלילה ענייניו הרפואיים (כמו גם הרכושיים והאישיים). עד לתיקון פורץ הדרך, הפתרון היה מינוי של אפוטרופוס. מינוי אפוטרופוס שלל את האפשרות של הגדרה מבעוד מועד, שלל את האפשרות לשלוט על זהות האפוטרופוס שיתמנה, והביא למצב חוקי שבו לא הייתה חובת התייעצות עם מי שנכנס למצב של חוסר כשירות.
ההסדר החדש שונה מהותית מתהליך קביעת אפוטרופסות לאדם שנמצא לא כשיר לקבל החלטות עבור עצמו. האדם, בעודו כשיר וצלול (ואף אם הוא אינו צלול באופן מלא וכבר מצוי בתחילתו של תהליך דמנטי, אך בכפוף לאישור מומחה רפואי כי עדיין מבין מהותו של יפוי כוח מתמשך ועודנו מתמצא בנכסיו ובמצבו), מחליט על מסירת הטיפול בענייניו למי שהוא בוחר, כדי שביום בו לא יוכל יותר לנהל את ענייניו בעצמו, יעשה זאת במקומו האדם או האנשים שאותם מינה לצורך כך בייפוי כוח מתמשך.
התהליך מתבצע באמצעות מסמך מיוחד המונגש על ידי משרד המשפטים לעורכי דין בעלי כרטיס חכם ושהוכשרו לערוך ייפוי כוח מתמשך, ובו ניתן לפרט באמצעות מי, וכיצד ירצה האדם שינוהלו ענייניו הרפואיים, את הטיפול ו/או הסיעוד שיקבל, למשל אחות מוסמכת שתטפל בו בביתו, מטפלת פרטית וכדומה.
הוראות אלה מחייבות את מיופה הכוח, והממנה יכול לקבל את השקט הנפשי שכך יתנהלו הדברים.
באפשרות הממנה להוסיף פרטים וניואנסים ספציפיים, למשל, האם ירצה שתהיה זו מטפלת או מטפל, האם, במידה ותחול התדרדרות במצבו הרפואי ירצה להתאשפז במוסד ספציפי, מי יהיה הרופא המטפל, ועוד החלטות חשובות שלא תמיד ניתן לתת עליהן את הדעת כשכבר חלה התדרדרות במצבו הרפואי של הממנה וכשכבר אין לו שליטה על המצב.
באמצעות ייפוי כוח מתמשך רפואי, מייפה הכוח (הממנה) יודע שהוא מצוי בשליטה במצבו וכשיגיע הרגע בו לא יוכל יותר לנהל את ענייניו, הם ימשיכו להתנהל לפי רצונו, הנחיותיו ולפי תכנון מוקדם שלו.