מינוי אפוטרופוס לקשיש על ידי בית המשפט הינו הליך חיוני לטיפול בקשישים אשר לא השכילו לערוך ייפוי כוח מתמשך, וזאת בהגיעם לשלב בו הם אינם מסוגלים עוד לדאוג לעצמם עקב הידרדרות במצבם הנפשי ו/או הקוגניטיבי ובשל כך כבר אינם מסוגלים לקבל החלטות מושכלות בענייניהם, וזקוקים לסיוע של אדם אחר בניהול ענייניהם האישיים, הרפואיים והפיננסיים. ההוראה בחוק לעניין זה היא: "אדם שמחמת מחלת-נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין".
על האפוטרופוס שמונה לפעול לשמירת הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם ולקבל החלטות בקשר אליהם.
בעבר, מינוי אפוטרופוס היה הפתרון היחיד במקרים של חוסר כשירות. מינוי האפוטרופוס נעשה לאחר שהקשיש מאבד את כשירותו המשפטית ומוגדר כחסוי, ובתנאי שאין ברשותו ייפוי כוח מתמשך.
חשוב להדגיש כי כיום, ובעקבות חידוש מהפכני שחל בהוראות החוק בשנת 2017, ניתן למנוע הליך זה על ידי היערכות למצב מראש, טרם הגיעו של הקשיש למצב של אי כשירות, וזאת על ידי חתימה על מסמך משפטי ייחודי – ייפוי כוח מתמשך.
תפקידו של אפוטרופוס לקשיש מקיף מגוון רחב של תחומי החיים של הקשיש – מקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול הרפואי בשמו ובמקומו, דרך ניהול כספיו ומסמכיו הרשמיים ועד לפיקוח על תנאי המגורים ודאגה לרווחתו הפיזית והנפשית.