קיימים בחוק מקרים מיוחדים בהם ישולמו פיצויים לעובד שהתפטר והתפטרותו תיחשב כפיטורים – "התפטרות בדין מפוטר" או "פיצויים בהתפטרות".
עובדת לאחר לידה רשאית להתפטר בדין מפוטרת, ואז – על אף שהתפטרה מרצונה היא תהיה זכאית לפיצויים בהתפטרות.
סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג 1963, קובע:
"7(א). התפטרה עובדת, תוך תשעה חדשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה – יראו לענין חוק זה את התפטרותה כפיטורים…"
חשוב לדעת: ההוראה הזו הינה הוראה סטטוטורית ואינה תלויה בדרך בה הציגה העובדת את ההתפטרות עצמה. כלומר, גם עובדת שטרם הלידה הבהירה כי לאחר הלידה אין בכוונתה לשוב לעבודתה – תהיה זכאית להתפטר בדין מפוטרת לאחר הלידה (ובלבד שטרם חלפו 9 חודשים ממועד הלידה).
אולם, עובדת שהתפטרה לפני הלידה, עוד בתקופת הריונה, לא תזכה לחסות בצל הסעיף והתפטרותה תיחשב כהתפטרות רצונית רגילה לכל דבר וענין.
מטרת המחוקק היא מטרה סוציאלית, והיא לאפשר לאם היולדת שלא לשוב לעבודתה לאחר הלידה ולהתמסר לטיפול בילדה.
עם זאת, גם עובדת אשר לאחר הלידה התפטרה תוך ניצול האפשרות הנ"ל, ועברה לעבוד בעבודה אחרת – עשויה לזכות בפיצויי הפיטורים כקבוע בסעיף. זאת, ובלבד שתנאי העבודה בעבודתה החדשה של העובדת, היו עדיפים על תנאי העבודה הקודמים, ונוחים יותר לצורך הטיפול בילדה. כך, למשל, קרבה רבה יותר של מקום העבודה החדש לבית העובדת, דבר המקצר את זמני הנסיעה, עבודה בשעות עבודה קצרות יותר, וכדומה.
אולם, התפטרות שלאחריה החלה העובדת בעבודה חדשה בתנאי עבודה זהים לקודמת – לא תזכה את העובדת בפיצויי פיטורים.