רגר את רגר עורך דין מכרזים

עורך דין מכרזים

/ אל תנסו לבד – קחו עורך דין מכרזים

דיני המכרזים פותחו בשם עקרון השוויון ומתן הזדמנות שווה.

כל ספק ובעל עסק למתן שירותים מקצועיים ושירותים של אספקת טובין מייחל להתקשר בחוזה עם מי מהגופים הגדולים במשק, ואם אפשר אז עם כמה.

התקשרות שכזו מבטיחה הכנסה לאורך זמן, ומשדרגת את הספק. מי שמספק טובין או שירותים לגוף ממשלתי, לגוף עירוני מתוקצב או למי מהחברות הגדולות במשק הישראלי, טורח בדרך כלל לציין זאת באתר האינטרנט שלו כמעין תעודת יושר המעידה על איתנותו, איכותו ואמינותו.

בפרסום מכרזים, משרד הביטחון הוא אחד הנחשקים. תקציבי הענק העומדים לרשותו, הפרויקטים הגדולים בתחומי עבודות התשתית, עפר, קבלנות וכמובן אספקת טובין ושירותים הם הזדמנות של ספקים וקבלנים.

עד לשנת 1992 לא היה חוק מיוחד הקובע חובת מכרז. עם חקיקת חוק חובת המכרזים, נכנסה ישראל לעידן שבו הוחלה נורמה בסיסית ועקרונית אשר לפיה המדינה וכל תאגיד ממשלתי אינם רשאים – בכפוף להוראות פטור – להתקשר בחוזה אלא על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.

החוק נחקק ביחד עם חוק יסוד חופש העיסוק, וההוראה המצומצמת לעיל הורחבה ושוכללה באופן שהנורמה הוחלה בהמשך גם על גופים נוספים ובהם; תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה ועוד, תוך איסור של אפליה בין מציעים על כל רקע שאינו ענייני.

הכללים לעריכת מכרז נועדו למנוע מהמפרסם מכרז לחסום את דרכם של משתתפים להיכנס בגדר המכרז מחמת קביעת תנאי סף שאינם מתחייבים מאופיו או ממהותו של המכרז.

עם השנים נוספו הוראות בדבר עידוד נשים בעסקים [אפליה מתקנת] וכל התחום שוכלל באופן המצריך ומחייב להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום.

גופים גדולים וחזקים דוגמת בזק וחברת החשמל נדרשים אף הם לפרסם מכרזים.

מכרזים ממשלתיים, מכרזים בשירות המדינה וכל מכרז של משרד ממשלתי דוגמת מכרז משטרה או מכרזים משרד החינוך, כולם כפופים לנורמה הבסיסית, אך היא עצמה אינה מוחלטת.
שורה שלמה של הוראות פטור, תקנות ספציפיות וכללים, מוציאים מכלל החובה מקרים רבים וכספים רבים שאלמלא כן היו חלק מהמשחק השוויוני.

השליטה ברזי המשחק הזה, מחייבת להסתייע באיש מקצוע.

עורך דין מכרזים יאפשר גם לקטנים להשתתף בחגיגה

עם הזמן, נמצא כי כללי המשחק שנקבעו בחוק, אינם מספקים הזדמנות שווה לעסקים קטנים ובינוניים, ונותני העבודה חסמו את הדרך בפניהם באמצעות קביעת תנאי סף בלתי עבירים.

המציאות הזאת הביאה בסופו של דבר את המחוקק לבצע במהלך 2016 תיקון בחוק, המיועד לכך שמי שחייב בפרסום מכרזים, יהיו אלה מכרזים משרד הבריאות, מכרזים משרד החינוך, או אחרים, לא יוכל עוד לקבוע תנאים המחמירים מעבר למותר באשר לדרישת תשלום בעד מסמכי המכרז, ניסיון, בטחונות וכדומה חסמים.

כמו כן נקבעה חובה אקטיבית על עורך מכרז לבחון בכל התקשרות את האפשרות לבצעה באמצעות עסק זעיר, קטן או בינוני, וכן לפרסם באתר האינטרנט שלו נתונים אודות השילוב האמור.

התיקון לחוק הגדיר מהו עוסק זעיר [עד 5 עובדים ובעל מחזור שנתי מתחת לשני מיליון ₪], וכן מהו עסק קטן ועסק בינוני.

צריך לדעת איך לגשת למכרז באופן שההצעה לא תיפסל מחמת פגם טכני ההופך למהותי.
פסילה מחמת פרוצדורה היא בזבוז מיותר של משאבים מצד מי שמבקש להשתתף.
חייבים לשתף עורך דין מכרזים שיקרא את הוראות המכרז, הכולל במקרים רבים גם נוסח של חוזה התקשרות.

מדוע עורך דין מכרזים כה חשוב

הנתון המדהים הוא שבישראל מתפרסמים מכרזים ציבוריים בסכום שנתי של 40 מיליארד שקלים חדשים.

יש מקום לכולם, כולל לעסקים הזעירים הקטנים והבינוניים. אותם עסקים אינם מודעים לזכויות העומדות להם במסגרת התפנית בתחום המכרזים. זוהי תפנית בעלת היבטים מסחריים, חברתיים ואף סוציאליים.

ההנגשה של התקציב העצום הזה גם לאזורים חדשים [במסגרת מגמת פריסה גיאוגרפית של מכרזים], שימוש בערבות פוחתת ואף ויתור על ערבות והמרתה בשיק שאינו מעיק על מסגרת האשראי של המשתתף, מזמינה עסקים שקודם לכן נמנעו מהגשת הצעות, להיכנס לתחום המכרזים.

בהיות מכרז הליך משפטי שמטרתו היא יצירת מפגש רצונות חוזי בין שני צדדים, אין להעלות על הדעת שמשתתף ראוי יבחר להימנע מקבלת ייעוץ משפטי לכל מכרז.

דרושה בקיאות בהוראות אגף החשב הכללי[תכ"ם], ודרוש ניסיון מעשי.